Colminey

Get email notifications on new posts:

Loading
מודלים שונים להשקעה בהלוואות
18/04/2019
מודלים שונים להשקעה בהלוואות
מאמר מבוא זה מסביר את המודלים השונים בהם פועלים אתרים למימון הלוואות

השקעה בהלוואות היא קטגוריית משנה של תחום מימון ההמונים – crowdfunding. בפשטות, מדובר באתרים שמאפשרים לאנשים פרטיים לממן הלוואות תמורת ריבית.

הקונספט הגיע לישראל רק בשנים האחרונות, אבל הומצא כבר בשנת 2005 על ידי הפלטפורמה הבריטית Zopa. ב-2006 נפתחו בארה”ב LendingClub ו-Prosper. ב-2007 נפתח באסטוניה האתר Bondora, שהפך לפופולארי באירופה כולה. בעקבות אלה באו עשרות אתרים במדינות נוספות.

אתרי מימון הלוואות פועלים באחד משלושה מודלים:

1. תיווך ישיר בין לווה למלווה

הלווה מגיש בקשה להלוואה. האתר מעריך את הסיכון, בודק את הבטחות, ומציג למשקיעים את ההלוואות שעברו סינון. כאשר מספיק משקיעים מקצים כסף להלוואה, הלווה מקבל את כספו. במודל זה האתר משמש כמתווך בלבד, ולא מחזיק הון משמעותי: כל הכסף שייך למשקיעים ומגיע ללווים. זה היתרון וגם החיסרון של המודל: האתר לא לוקח על עצמו סיכון, לכן פחות סביר שיפשוט רגל. אבל המשקיעים לוקחים על עצמם את כל הסיכון: אין מי שיפצה אותם במידה ולווה לא מחזיר הלוואה, וקשה להעריך מראש כיצד זה ישפיע על התשואה.

יתרון נוסף הוא שקיפות וטוהר המידות המובנים לתוך המודל: כיוון שהאתר משמש רק כמתווך הכסף מוחזק בדרך כלל בחשבון נאמנות חיצוני, ולמפעילי האתר אין נגיעה בו מלבד לקיחת העמלות המוסכמות מראש. חיסרון נוסף הוא שהאתר חייב לגזור עמלות גם מהמלווה וגם מהלווה כדי להתפרנס.

למיטב ידיעתי, כל האתרים הישראליים (טריא, בלנדר, מיטב דש הלוואות ז”ל, BTB, פיפלביז וקרדיט פלייס) פועלים במודל זה. חלקם מציעים קרן הגנה, אבל ברוב המקרים היא מבוססת על הפרשות מכספם של המשקיעים עצמם, ולכן פוגעת באחוזי הרווח. על מודל זה מבוסס המונח “הלוואות עמיתים”:

P2P (Peer to Peer) – אם ההלוואות ניתנות על ידי אנשים פרטיים לאנשים פרטיים, או
P2B (Peer to Business) – אם ההלוואות ניתנות על ידי אנשים פרטיים לחברות.

2. אתר בבעלות חברת הלוואות

חברה מעניקה הלוואות מתוך ההון העצמי שלה, ומציעה למשקיעים לממן אותן מחדש (refinancing), כלומר: לרכוש את הזכות על החוב, וכך לפנות כספים לחברה כדי שתוכל להעניק הלוואות נוספות. הקונספט דומה במהותו להשקעה באג”ח קונצרני (אגרות חוב של חברות).

היתרון של מודל זה הוא שהאתר מחזיק הון עצמי, ובחלק מהמקרים מציע למשקיעים החזר כספי כזה או אחר במידה ולווה לא שילם את ההלוואה. יתרון נוסף הוא שבדרך כלל הרווח של האתר נגזר מההפרש בין הריבית שנגבית מהלווה לריבית שמוצעת למשקיע – כך שלמשקיעים מוצגת תשואה נטו, בלי עמלות נוספות.

החיסרון העיקרי של מודל זה הוא שכספי המשקיעים מופקדים לרשות חברת ההלוואות עצמה, ויש לה יכולת למעול בהם. זה עשוי לקרות בשני אופנים: במקרה הטוב, החברה עשויה להציג הלוואות שמופנות לבעל החברה או למקורבים, לדוגמה פרויקט נדל”ן שמבוצע על ידי אחיו של בעל חברת ההלוואות. כמובן שיש כאן ניגוד אינטרסים. במקרה הרע יתכן שחברת ההלוואות מפברקת הלוואות שכלל לא נבראו, ומדובר בהונאת פונזי.

מספר אתרי הלוואות אירופאיים התבררו כהונאות, וכולם פעלו במודל זה. עובדה זו לא שוללת את המודל מיסודו, אבל מעידה על הסכנה המובנית בו. הסיכון פוחת ככל שחברת ההלוואות ידועה ואמינה יותר, וככל שהיא חושפת יותר מידע על הלווים.

דוגמאות בולטות: Bondora, Twino.

3. מודל השוק: תיווך בין משקיעים לחברות הלוואות

גם במודל זה המשקיעים מממנים מחדש הלוואות שכבר ניתנו על ידי חברות הלוואות (loan originators) – אבל האתר עצמו לא מופעל על ידי אף אחת מחברות ההלוואות, אלא על ידי צד שלישי. למעשה האתר מתפקד כמו בורסה של אגרות חוב, כאשר מצד אחד המשקיעים ומהצד השני חברות הלוואות המחפשות מימון. ההלוואות עצמן משמשות כבטוחות. מודל זה אופייני לאתרים במדינות הבלטיות, ונקרא loan refinancing marketplace.

היתרונות המרכזיים של המודל הם היכולת לפזר סיכונים בין מספר חברות הלוואות, וקיומו של מתווך אובייקטיבי שמגן על האינטרסים של המשקיעים מול חברות ההלוואות. בנוסף, באתרים מסוג זה התקבע סטנדרט לפיו חברות ההלוואות משלמות למשקיעים ללא תלות בהחזר ההלוואה על ידי הלווה (בדומה למנפיק אג”ח, שמחויב להחזיר את החוב בלי קשר לביצועי החברה).

החסרון העיקרי: כדי לממן גם את חברת ההלוואות, גם את האתר המתווך, וגם את המשקיעים – נדרשות הלוואות בריבית גבוהה מאוד, כלומר הלוואות ללווים מסוכנים. היו מספר מקרים של חברות הלוואות שאיבדו את רישיונותיהן כי הלוו בריביות נשך, או שפשטו רגל כאשר יותר מדי לווים כשלו בהחזר ההלוואה. במקרים אלה אין מי שיחזיר למשקיעים את החוב, למרות ההתחייבות. בנוסף, האתר המתווך צריך להתפרנס מעמלת תיווך נמוכה, ולעתים מתבררים אינטרסים משותפים בינו ובין חברות ההלוואות, שסותרים במשהו את הדימוי האובייקטיבי.

דוגמאות: Mintos, PeerBerry.

למה זה משנה בכלל?

חלק מאתרי מימון ההלוואות לא טורחים להסביר למשקיעים באיזה מהמודלים הם פועלים, אבל חשוב לרחרח ולברר זאת כדי להבין היכן טמון הסיכון. האם אתר ההלוואות עשוי למעול בכספים שלי? היכון קיימים ניגודי אינטרסים? האם צריך להתמקד בסיכון שנשקף מהלווה, בסיכון שנשקף מחברת ההלוואות, או בסיכון שנשקף מהאתר עצמו?

בפוסט הבא אסקור את החסרונות הללו יותר לעומק, לצד היתרונות של השקעה בהלוואות לעומת אפיקים אחרים.

Facebook Comments:

Leave a Reply

Your email address will not be published.