Colminey

Get email notifications on new posts:

השקעה בהלוואות: הזדמנות וסיכון
24/04/2019

השקעה בהלוואות: הזדמנות וסיכון

יתרונות וחסרונות במתן הלוואות לעומת אפיקי השקעה אחרים

ערך אמיתי לאנשים אמיתיים

אפתח ואומר שאני מאמין בהלוואות, כיוון שהן ממלאות צורך מוחשי של בני אדם. לא מדובר בהשקעה ספקולטיבית, אלא כזו שיש לה ערך מדיד בעולם.

תנודתיות

באפיקי השקעה אחרים, המשקיע מהמר על עליית ערך של נכס מסוים. בין אם הנכס מוחשי (נפט, זהב) או מופשט (מניה, אג”ח, שלא לדבר על מטבעות דיגיטליים), ערכו נקבע ידי כוחות שוק וספקולציה, כך שקשה לאמוד את הערך העתידי. במידה והערך יירד או יישאר כפי שהוא, תוכלו להאשים רק את עצמכם על ההשקעה הרעה. הכלל הזה נכון אפילו להשקעות בנדל”ן – בישראל של היום קשה להאמין בכך, אבל היו גם תקופות בהן שווי הנדל”ן בישראל ירד.

בהלוואות אין ספקולציה: הערך שלהן נתון והריבית ידועה מראש, ולא מושפעת מהדוח הרבעוני של הלווה, תנודות השוק, משברים כלכליים או השער שמשקיע אחר מוכן לשלם. הלוואה היא לא הימור על כך שהלווה יואיל להחזיר את החוב, אלא הסכם חוקי מחייב. תיאורטית, לא משנה מה מתרחש בעולם, אדם שהעניק הלוואה יוכל תמיד לצפות לקבל את מה שנתן בתוספת ריבית. כמובן שבפועל יש גם סיכונים.

האם הלווה יחזיר את ההלוואה (במידה ואין הגנה מפני חדלות-פירעון)

מקובל לחלק את עולם ההלוואות לשתי קטגוריות סיכון: “פריים” ו”סאב-פריים”. הלוואות פריים מוצעות על ידי בנקים ללקוחות האמידים ביותר, שכמעט לא נשקף מהם סיכון. מנקודת המבט של בנקים, שאר הלקוחות נחשבים מסוכנים: חלק מבקשות ההלוואה שלהם יידחו, וחלקן יאושרו בריבית גבוהה ובתנאים מגבילים. אלו הן הלוואות “סאב-פריים”, ועליהן יש תחרות מצד גופי אשראי אחרים, שמפגינים יחס סובלני יותר כלפי לווים כאלה.

כמובן שלא מדובר בחלוקה של שחור ולבן, אלא בספקטרום של גווני אפור. מעט מתחת לרמת ה”פריים”, בקצה העליון של ה”סאב-פריים”, נמצאים לקוחות נורמטיביים, בעלי הכנסה, שרובם הגדול יצליח להחזיר את ההלוואה. לווים כאלה מחפשים הלוואות חוץ-בנקאיות מגופי אשראי גדולים (כמו חברות כרטיסי האשראי וחברות ביטוח) – ואלה בדיוק הלקוחות אליהם פונים אתרי P2P / P2B מהזן הישיר.

אתרים כמו Lending Club ו-Zopa בחו”ל מוכיחים את היתכנות המודל הזה כבר יותר מעשור. בישראל, אתרים כמו בלנדר, טריא ו-מיטב דש הלוואות מניבים תשואה למלווים כבר כמה שנים, למרות שחלק מהכסף אובד בהלוואות שמגיעות לחדלות פרעון. לצערנו ניתן למצוא בעולם אתרים ששיעור ההלוואות הלא-משולמות בהם עלה לרמה כזו שמלווים יצאו ברווח אפסי, או אפילו הפסד. באירופה מוכרת הדוגמה של אתר Bondora, שמלווים נוטשים כיום בהמוניהם.

האתרים עצמם ממליצים לצמצם את הסיכון על ידי פיזור ההשקעה בין הלוואות רבות. פיזור כזה מקטין רק את סטיית התקן: ככל שאתם מושקעים ביותר הלוואות, כך התוצאות שלכם יהיו דומות יותר לממוצע של האתר, עם פחות סיכוי להפתעות. כדי לצמצם את הסיכון עצמו רצוי לבחון את רמת הסיכון של כל הלוואה, את שווי הבטוחות (securities או collateral באנגלית), וכמובן: את הביצועים ההיסטוריים של הפלטפורמה. למרבה הצער האתרים הישראלים כמעט ולא משתפים סטטיסטיקות ונתונים; חלק מהאתרים בחו”ל שקופים בהרבה.

האם הלווה יחזיר את ההלוואה (במידה ויש הגנה מפני חדלות-פירעון)

אתרי הלוואות מהדור החדש בחו”ל מציעים הגנה חלקית או מלאה מפני הלוואות שלא משולמות בזמן, כך שהמלווה יודע מראש מה התשואה הצפויה ולא צריך להביא בחשבון חדלות-פרעון של הלוואות ספציפיות. מצד שני, כדי לממן את ההגנה הזו האתרים גובים ריביות גבוהות יותר, ולכן נאלצים לפנות ללקוחות חלשים יותר, כאלה שבקשות ההלוואה שלהם יסורבו בגופי אשראי מסורתיים וגם באתרי P2P/P2B ישירים.

לווים מסוכנים יותר מובילים לאחוז גבוה יותר של הלוואות שלא משולמות בזמן, דבר שעשוי לעכב את רווחי המלווים. גם כאן חשוב לבחון את הביצועים ההיסטוריים של כל פלטפורמה.

סיכון מצד הפלטפורמה או חברת האשראי

רובם הגדול של אתרי ההלוואות הם עסקים לגיטימיים, אך היו מקרים שהתבררו כהונאות. בסין היה גל שלם של הונאות בתחום, וידוע לי לפחות על מקרה אחד בממלכה המאוחדת. בהקשר זה חשוב לבדוק את ותק החברה, מידת השקיפות שלה, והרקע המקצועי של מנהליה – כל אלה עוזרים לאמוד את אמינות הפלטפורמה.

סיכון פחות דרמטי אבל יותר סביר הוא שאחת החברות תקרוס בגלל הפסדים. מבחינה חוקית הלווים יהיו עדיין מחויבים להחזיר את ההלוואה, אבל מי ינהל את הגבייה והחלוקה למלווים? ובכן, באתרים הישראליים הכסף לא שמור בפלטפורמה עצמה, אלא בחשבון נאמנות של חברה פיננסית גדולה שלא נמצאת בסכנת קריסה, ותמשיך לנהל את ההלוואות. הפלטפורמה הבינלאומית מינטוס הכינה תוכנית מגירה דומה שמתבססת על חברה חיצונית. במקרים אחרים האחריות תועבר לכונס נכסים ממשלתי.

תוכניות המגירה הללו חשובות, אבל אף אחת מהן לא תעלים את הקושי בגביית וחלוקת הכספים במידה שפלטפורמה תקרוס. הסיכון הזה גדל אף יותר כשהפלטפורמה משתתפת בסיכון של המלווים ומציעה הגנה מפני הלוואות בחדלות-פרעון. אותו עיקרון נכון לחברת אשראי שמממנת מחדש הלוואות דרך פלטפורמה. כדי להעריך את הסיכון לפשיטת רגל ניתן לבחון את ביצועי ההלוואות ההיסטוריים, את היקף הפעילות ואת הביצועים הכספיים של החברה – לכן יש יתרון לפלטפורמות שקופות שמשתפות מידע ונתונים.

הערה אחרונה בנושא הסיכון: אין היום מספיק נתונים היסטוריים כדי להעריך איך עולם ההלוואות ברשת יתמודד עם משבר כלכלי או תקופת מיתון ממושכת. חלק מהפלטפורמות היו קיימות עוד לפני המשבר של 2008, אבל לא בהכרח במתכונת והיקף הפעילות הנוכחיים. יכול להיות שפלח השוק הזה יצלח את המשבר הבא טוב יותר מהבורסה, אבל יש סיכוי שחלק מהאתרים או חברות ההלוואות יקרסו כליל.

רגולציה

מתן הלוואות אינו רעיון חדש – הוא מתרחש מאז המצאת הכסף. בכל מדינה כבר יש גוף שמפקח על גופי הלוואות ומגן על מלווים ועל לווים, וחלק מהמדינות אף חוקקו תקנות ספציפיות לאתרי הלוואות.

אנחנו ממשיכים לראות שינויי חקיקה בתחום – לדוגמה, בלטביה תוגבל מאוד הריבית על הלוואות החל מחודש יולי השנה. שינויי חקיקה כאלה מיטיבים עם הלווים ומשפרים את יציבות התעשייה, אבל יש סיכוי שיבטלו את מקור הפרנסה של חברות אשראי מסוימות. בהקשר זה אין לנו מה לעשות מלבד לעקוב אחרי עדכונים.

תשואות!

בישראל השקעה בהלוואות נחשבת סולידית יחסית, ומניבה באזור ה-4-7% בשנה. בארה”ב ובאנגליה התשואות דומות, באזור ה-4-8%. מדובר בתשואה יפה לגיוון תיק ההשקעות, אבל היתרון שלה על אפיקי השקעה אחרים אינו מובהק. באירופה, לעומת זאת, פעילים אתרי הלוואות נועזים יותר בריביות גבוהות, שמציעים תשואות שקשה למצוא בכל אפיק אחר: סביב 10-15% לשנה. הדעה הרווחת היא שזה מצב זמני והרווחים יתמתנו כשהפלטפורמות יתבגרו מעט, אבל אף אחד לא יודע מתי יגיע השינוי.

נזילות

נזילות היא היכולת להמיר השקעה לכסף מזומן במידת הצורך. רוב הפלטפורמות מאפשרות לעשות זאת באחת משתי דרכים: למכור את ההלוואה למלווים אחרים (דבר שעשוי לקחת זמן או להצריך מתן הנחה), או למכור את ההלוואה לפלטפורמת ההלוואות עצמה (בדרך כלל תמורת עמלה של 0.5-5%). חלק מהפלטפורמות לא מאפשרות מכירת הלוואות שקיים בהן איחור בתשלום.

כך שהשקעה בהלוואות מציעה נזילות חלקית, בהשוואה למניות שניתן למכור מייד. מצד שני, באופן אישי קשה לי עם העובדה שאין נקודת התחלה וסיום ברורות להשקעה במנייה: לא ברור מתי נכון למכור כשרוצים לממש רווחים. במידה וזקוקים לכסף בהפתעה, מכירה בתזמון רע עלולה לגרור הפסדים. בהלוואות, לעומת זאת, יש תאריך התחלה וסוף ברורים, וברוב המקרים הכסף חוזר אליכם בהדרגה בכל חודש. מבחינה זו הלוואות יכולות לספק מקור מושלם להכנסה פאסיבית. ובכל מקרה: אל תשקיעו כסף שאתם עשויים להזדקק לו במקרה חירום!

ריבית דריבית

במידה ולא תמשכו את הרווחים אלא תשקיעו אותם מחדש, תיק ההשקעות שלכם יגדל מעט בכל חודש, וכך ייצר מעט יותר הכנסה לחודש הבא. בתחילה האפקט נראה זניח, אך הוא מצטבר עם הזמן ומשליך בצורה מדהימה על התשואה – אלברט איינשטיין תיאר ריבית דריבית כ”פלא תבל השמיני”. נניח לדוגמה שאתר הלוואות מציע לכם ריבית של 10% בשנה. אולי תצפו שאחרי 20 שנה התיק שלכם יצמח ב-200%, אך הודות לריבית דריבית, התיק יצמח דווקא ב-633%! לא מאמינים? הנה מחשבון ריבית דריבית שתוכלו להשתעשע בו.

קיימת שיטה דומה לחישוב רווחים מהשקעה במניות: גידול משנה לשנה (באנגלית: CAGR: Compound Annual Growth Rate). לדוגמה, אם מספרים לכם שסל מניות צמח ב-200% ב-20 שנה, אמנם אפשר לטעון שטכנית הוא צמח ב-10% בשנה בממוצע, אך בפועל הגידול משנה לשנה היה רק 5.65%. זה המספר הנכון להשוות לתשואה שנתית של השקעה במניות. הנה מחשבון CAGR.

מיסוי

אם ריבית דריבית מזרזת את צבירת התשואה על הלוואות, המיסוי דווקא מאט אותה. ברוב המדינות, רווחים על השקעות בבורסה ממוסים רק בעת מכירה (או קבלת דיבידנד), מה שמאפשר לרווח להצטבר לאורך זמן. כמו כן הפסדים משוקללים בחישוב ויכולים להתקזז מול רווחים. בהלוואות, לעומת זאת, הרווח ממוסה בכל שנה, ואין קיזוז הפסדים. שיעור המס תלוי בסוג ההלוואה; אם ניקח לדוגמה 25% מס – המשמעות היא שתיק הלוואות שמניב 12% בשנה יצמח בפועל רק 9% בשנה אחרי תשלום מיסים.

אגב, אתרים ישראליים מנכים מס במקור, דבר שחוסך טרחה למשקיע אבל פוגע עוד יותר בצבירת הרווחים. רוב האתרים בחו”ל לא מנכים מס במקור, ואתם צריכים לדווח עליהם למס הכנסה בסוף כל שנה לצורך ניכוי מס.

שורה תחתונה

לא הייתי משקיע בהלוואות אלמלא חשבתי שזה אפיק השקעה רציני, מניב ונוח. עם זאת, אני מודע לסיכונים, ומקווה לראות את התחום מתמתן והופך למפוקח ובטוח יותר בשנים הקרובות. בינתיים עלינו לשמור אצבע על הדופק, לנטר את ביצועי התיק שלנו ושל הפלטפורמות שאנחנו משקיעים בהן, ולשמור על פיזור בין אתרי הלוואות ובין אפיק ההשקעה הזה ואפיקים אחרים.

פוסט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות או ייעוץ מס. אני רק משקיע מן השורה שמשתף את החוויות והרשמים האישיים שלו.

Facebook Comments:

Leave a Reply

Your email address will not be published.